מזרחי, בראשית מ״א:ח׳

מפרשים:
1 ומטרפא רוחיה מקשקשת בתוכו כפעמון. מטרפא מלשון ביצים טרופות וזהו אמרו אחר זה מקשקשת בתוכו כפעמון והוא פתרון ענין לא פירוש מלה כי ותפעם נגזר מפעמון וזהו שכתב אחר זה מקשקשת בתוכו כפעמון. אך קשה כי הקשקוש אינו נופל רק על הענבל שבתוך הגוף העגול ושם הפעמון מורה על הענבל והגוף העגול יחד דגבי ופעמוני זהב בתוכם פרש"י זגין עם ענבלין שבתוכן שפירושו הגוף העגול עם הענבל שבתוכו הוא הפעמון וכך שנינו בנזיר פרק ג' מינין החרצנים הם החצוניי' והזגין הם הפנימיים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל וא"כ זגין עם ענבלין שבתוכן הם הגופים החצוניי' עם הענבלין שבתוכן. ושמא י"ל שרוחו מפני שהיתה מקשקשת בתוכו כמו שמקשקש הענבל בתוך הגוף העגול והענבל הוא החלק הא' משני חלקי הפעמון נקרא הענבל לבדו פעמון כי חלק הפעמון פעמון ואף על פי שהפעמון הוא מהדברים המתחלפין החלקים שאין החלק נקרא בשם הכל מ"מ מאחר שאין חלוף הענבל מהגוף החיצון אלא בתמונה בלבד אבל חומרם וצורתם אחת הרי הוא כמו המתדמי החלקים:
2 לפי שהיו שם שתי פעמיות שכחת החלום והעלמת פתרונו. ב"ר וה"פ מדשני קרא בלישניה וכתב ותתפעם בשתי תוי"ן ולא בתי"ו א' כדהכא ש"מ שהוא לדרשה ולא מפני שהוא מבנין התפעל ומפני שמנהג רז"ל לחבר עם כל אחד מן האותיות הנוספות המלה בכללה כמו שדרשו במגילה מדה"ל למכתב בזמן וכתב בזמניהם בתוספת ה"א מ"ם הרי הוא כאילו כתוב בזמן בזמנם בזמניהם ובכתובות פרק אלו נערות מדהוה ליה למכתב כמוהר בתולות וכתב הבתולות קרי ביה בתולות הבתולו' ומדהוה לי' למכתב נערה וכתב הנערה קרי ביה נערה הנער' ובת"כ מדה"ל למכתב מדבר לו וכתב מדבר אליו קרי ביה קול לו קול אליו אף כאן קרי ביה ותפעם ותפעם שתי פעמיות:
3 הנחרים בטימי מתים. פי' מלת חרטומי מורכבת מן חר וטימי חר מורה על הנחרים וטימי על העצמות ופי' נחרים שמעתי שהוא מלשון נחירים שמשימים עצמות המתים בנחיריהם ומדברים עתידות גם יתכן שיהי' פי' הנחרים נגזר מן והעצמות יחרו עצמותי כמוקד יחרו שהם מלשון חמום שמתחממים עם עצמות המתים ועי"ז הם מדברים עתידות כמו שאמרו באוב זה המעלה מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו:
4 שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר. ב"ר וגבי שבלים אמרו ז' איפרכיות אתה כובש וז' איפרכיות מורדות בך ולא שמעתי מהיכן למדו זה ועוד מ"ל לומר שבעד הז' פרות היו פותרים ז' בנות ובעד הז' שבלים היו פותרים ז' איפרכיות ולא ההפך ואולי קבלה היתה בידם ורש"י ז"ל השמיט האיפרכיות מפני שהם לא אמרו זה אלא לפי הפותרים ההם שהיו חושבים שהם שתי חלומות אבל עכשו שנודע כבר ששניהם חלום אחד לא הזכיר רק הפתרון שהיו פותרין לו בפרות כי גם זה לא הי' צריך להזכירו אלא כדי לפרש יתורא דלפרעה: